​

 חופש הביטוי- זכותו של כל אדם להביע את דעתו ולומר את שברצונו מבלי שיוטלו הגבלות שרירותיות על כך. החופש הניתן לאזרח לפרסם ועל ידי כך גם לחלוק על אחרים – בכתב, בקול ובתמונה. חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת מוגדרים כ"זכויות על", אלא שהזכות לחופש הביטוי גוררת גם חובות – בעיקר מיומנות מקצועית והוגנות, שהם תמציתה של האתיקה העיתונאית. 

 

• כל המחקר שלי מתבסס סביב גבולות חופש הביטוי, איפה עובר הגבול? האם לכולנו יש   אותו הגבול? ואם האם בכלל צריך שיהיו גבולות לחופש הביטוי

 

סדר יום- תפיסה זו מצביעה על הדרך שבה אמצעי התקשורת משפיעים על החברה; הציבור לומד על החשיבות המיוחסת לנושא זה או אחר מתוך הדגשים באמצעי התקשורת. כמות הדיווח ומידת הדיון בנושא מסוים קובעים את היקף תשומת הלב שלה הוא זוכה בקרב צרכני התקשורת ואת מקומו בסדר היום הציבורי. בכוחה של המדיה לקבוע את חשיבותם של הנושאים העולים על סדר היום הציבורי, להעלות נושא לדיון או להסתירו. 

סוגי סדר היום:

סדר יום תקשורתי: מה שמסוקר בהרחבה  בכל אמצעי התקשורת                        

סדר יום ציבורי: מה שהציבור דן בו בפורומים שונים                        

סדר יום פוליטי: במה שהגופים השלטוניים דנים ועוסקים                        

( ועדות בכנסת, בממשלה)                        

 

• במקרה של הרשתות החברתיות- אנחנו ניזונים מסדר יום שאנחנו מזינים לעצמינו, לא משנה עד כמה מבוקר הוא

 

רייטינג- מדרוג (רייטינג) הוא הערכה של אחוזי הצפייה בתוכנית טלוויזיה מסוימת, וסידור תוכניות הטלוויזיה בסדר פופולריות יורד.

לרייטינג חשיבות רבה בטלוויזיה המסחרית, משום שהוא משמש בסיס לתמחור דקות שידור של פרסומות בהפסקות של תוכנית טלוויזיה.
ככל שהרייטינג גבוה יותר, כך יש יותר צופים, כלומר: יותר חשיפה, ולכן המחיר לשידור פרסומת בזמן זה יהיה גבוה יותר. אולם כשהרייטינג נמוך בקרב תוכנית כלשהי או ערוץ

מסוים, הוא עלול לסכן אותם בביטול (ירידה מהאוויר).

​

• האם כאשר התקשורת המסורתית מפרסמת ועוסקת בפרשות יש לה שיקולי רייטינג באופן הפרסום?    

​

חופש הביטוי וחבות התקשורת בדמוקרטיה- לעיתונאים ולכלי התקשורת תפקידים רבים במדינה דמוקרטית. הם אחראים על הפצת מידע חיוני בקרב האזרחים, קביעת סדר יום ציבור, פוליטי ופיקוח על מוסדות השלטון. כדאי לבצע זאת, זקוקה התקשורת לאמון הציבור. לעתים, עיתונאים או ארגוני תקשורת מפירים את הכללים המקצועיים וכך אמון הציבור עלול להיפגע. כדי שהדבר לא יקרה, נדרשים ארגוני התקשורת לכונן תהליכי בקרה ותיקונים פנימיים. תהליכים אלו מכונים חבות התקשורת, כלומר מסירת דין וחשבון על פעולותיהם של עיתונאים ומימוש פעולות מתקנות. במקרים מוצדקים מבצעים ארגוני התקשורת פעולות תיקון, שמשרטטות מחדש שבין הראוי לאינו ראוי. שבין נורמה מקצועית מקובלת ולגיטימית, לבין הפרה של כללי האתיקה העיתונאית ופגיעה בציבור.

​ 

• החופש העיתונאי הוא הבסיס לבחירה חופשית, וצווי איסור הפרסום פוגעים בו

צנזורה- צֶנְזוּרָה היא פיקוח ושליטה על הפצת מידע, דעות וספרות; היא מוטלת לרוב על ידי גופי ממשל. לעיתים קרובות צנזורה מופעלת על ניסיונות תקשורת הפונה לציבור, תוך דיכוי של דעות. הדיון סביב הצנזורה, כולל לעיתים קרובות אמצעים פחות רשמיים של שליטה בתודעה, כגון הדרה של רעיונות מסוימים מאמצעי תקשורת ההמונים. המידע המצונזר נע בין מילים מסוימות למושגים ורעיונות שלמים. מתוך ויקיפדיה

 

• שאלת הצנזורה בעידן הרשתות החברתיות

 

צהבת המדיה- הקצנת הדיון, הקצנת התכנים לכיוון שערורייתי, מציצנות לשמה, פגיעה בצנעת הפרט, התמקדות באירועים שוליים, בהיבטים אישיים המובלטים מעל ומעבר למשקלם הציבורי. חשיפה של פרטים אנטישמים בחיי האנשים, הפנייה לסקרנות הטבעית של הקהל.

הטלוויזיה מתאימה את עצמה לטעמם של הקהל כדי להגיע לקהל הצופים הגדול ביותר ולכן היא נכנעת לטעם העממי כדוגמת תוכניות קיצוניות, המספקות סוג מסוים של מציצנות וגילוי החולשות והפגמים לפני הציבור, או משחקי הטלוויזיה שאנשים משתוקקים להשתתף בהם.

 

• צהבת המדיה תגרום לכך שלמען "רכילות" יסכימו המפרסמים לעבור על גבולות מוסריים וחוקיים.

 

חיברות- חיברות הוא תהליך שמטרתו להפוך בני אדם לחברים בחברה בה הם חיים. תהליך החיברות מתחיל ביום בו אדם נולד ולא מסתיים עד המוות. בעולם הפוסט מודרני אמצעי התקשורת הם סוכן החיברות המרכזי של בני האדם. באמצעות אמצעי התקשורת בני האדם לומדים להכיר את העולם סביבם, לפעול בו ולומדים מה נכון ולא נכון בהתנהגות חברתית. 

 

• התקשורת כסוכן חברות מזינה אותנו בתוכן שאינו תמיד נכון, וכך אנחנו בונים לעצמינו מציאות שיכולה להיות שגוייה.

 

אקטיביזם- אמצעי לקידום, עיכוב או הכוונה של שינויים ומצבים חברתיים, כלכליים פוליטיים או סביבתיים, על ידי נקיטת עמדה ופעולה פומבית. שיטה התובעת להגיב באופן נמרץ ובפעולות של ממש למצבים חברתיים, כלכליים או מדיניים. אקטיביזם יכול להתבטא על ידי פעולות יומיומיות המשקפות אמונה מסוימת או על ידי מספר פעולות קיצוניות בודדות.

 

• כפי שאני רואה זאת, רבים מן הפרסומים ברשתות החברתיות נובעים כתוצאה מאקטיביזם, למשל חשיפת שמות של עברייני מין (דוגמת איה נאפה וניסיון הרצח במצפה רמון).

• אקטיביזם חברתי- פעילות חברתית פעילה אשר במסגרתה מובילים שינויים חברתיים במגוון תחומים. אזרחות פעילה שמטרתה ליצור שינוי בחברה.

 

מודל מעגלי- מודלים הלוקחים בחשבון את ההדדיות של תהליך התקשורת.                        מודל דה פלר- המוען הופך בתורו לנמען והנמען למוען וחוזר חלילה. לא מדובר בסימטריה מושלמת, כי המוען מוסיף לשמש מקור עיקרי למסרים, ואילו המסרים של הנמען מוגדרים כמשוב. חידוש נוסף של דה פלר הוא הרעש שיכול להשפיע על כל מרכיבי התהליך. המשוב והרעש מניחים יכולת השפעה מוגבלת של המוען על הנמען בהשוואה להשפעה המיוחסת לו במודלים הקוויים.

​

• מי המוען ומי הנמען? האם לא כולנו מחליפים תפקידים ללא הפסקה. 

​​

גלובליזציה- פעולתם של מגעי הגומלין החברתיים והכלכליים אל מעבר להקשר המקומי והפיכתם לעולמיים, תוך חציית גבולות מדינות הלאום. בכלל זה, תנועה מוגברת, מואצת ומתפשטת של בני אדם, הון, סחורות ומסרים.

•  אחד החסרונות בצווי איסור הפרסום, הוא הגלובליזציה. הגלובליזציה מאפשרת לדברים שדבר פרסומם נאסר בארץ, להתפרסם ברשתות הזרות.